דף הבית > שמות > חנה אבישי

חנה אבישי

9.10.1911 -19.5.2001 י"ז בתשרי תרע"ב
ליאו שם האב
לאה די-ליאו. שם האם
ברידה, הולנד היכן נולד(ה)
9.10.1911 תאריך לידה לועזי
י"ז בתשרי תרע"ב תאריך לידה עברי
19.5.2001 י"ז בתשרי תרע"ב תאריך פטירה
בשיבה טובה היכן נקבר(ה)
אברהם אבישי שם בן/בת הזוג
1936 הגעה ליישוב
1936-2001 חי(ה) ביישוב בשנים
מורה לציור, מזכירה עיסוק עיקרי
1) ישי
2) סמדר
שמות הילדים
 
חנה, בתם של ליאו ולאה די-ליאו, נולדה בעיר ברידה, הולנד. מאוחר יותר עברה המשפחה לרוטרדם. חנה ואחותה התאומה שרה היו בנות יחידות להוריהן. המשפחה חייתה דורות רבים בהולנד ולמרות שהאב היה בקיא במסורת היהודית, היא לא הורגשה בבית. הם חיו בסביבה הולנדית בורגנית והבנות למדו במסגרת חינוך נוצרית. האנטישמיות לא הורגשה כלל, ורק בהיותן בנות חמש סיפר להן האב כי הן יהודיות וחנה קיבלה זאת קשה.
האב היה חבר בהסתדרות הציונית, שלא היתה תנועה חלוצית, ועיקר הפעילות שלה היה איסוף תרומות לקק"ל. בגיל ארבע-עשרה הן יצאו לבקר במחנה קיץ ציוני-חלוצי בהרי הארדנים שבבלגיה. ביקור זה השאיר בהן רושם חזק. היה זה מפגש ראשון עם נוער ממזרח-אירופה, בעל תודעה יהודית, וכן עם שליחים מהתנועה. נוער יהודי הולנדי לא היה בתנועה. הן בקשו מהאב ללמוד יותר על היהדות ולהתקרב יותר למסורת. האב נענה להן. חנה למדה בתיכון לבנות הולנדי ושם נפגשה עם לימודי האמנות שבהם הצטיינה וגם הוצעה לה מלגת לימודים באקדמיה לאמנות. הצעה שנדחתה כי ההחלטה היתהלעלות לארץ.עם גמרהתיכון יצאה לעבודה במשרד כדי לחסוך כסף לעלייה ואחר-כך יצאה להכשרה.
ההורים התנגדו נמרצות לתוכנית העלייה וראו בה שגעון נעורים חולף. בחורף 1934 חזרה חנה לרוטרדם כדי לטפל באמה שחלתה. היא נשארה בהולנד כשנה וחצי. בתקופה זו כבר הגיעו להולנד פליטים רבים מגרמניה ואימת הנאצים ריחפה, אך משפחתה היתה משוכנעת כי ליהודי הולנד לא יאונה כל רע. חנה נכנסה לעבודה במשרדי "החלוץ" שהיו עמוסי עבודה, שם נזקקו לה כדוברת הולנדית, גרמנית ועברית. שם נפגשה עם אברהם, שהיה מורה לעברית. בשנת 1936 חזרו יחד לארץ לבית-השיטה, הם נישאו ונולדו ילדיהם ישי וסמדר.
בשנת 1946 היה אברהם שליח עלייה ב' בשבדיה וחנה הצטרפה אליו עם הילדים. היא חזרה עם הילדים עם פרוץ מלחמת השחרור. אהבת האמנות והעיסוק בציור היו תמיד חלק גדול וחשוב בחייה של חנה. משך כל השנים היתה חנה מציירת באטלייה הקטן שלה, עושה תערוכות וממשיכה ללמוד טכניקות שונות. עד היום ציוריה נמצאים בהרבה חדרי חברים ובמוסדות שונים. כשהיתה בת ארבעים נשלחה ללמוד ב"בצלאל" כדי להכשירה כמורה לציור בבית-הספר. עשרים שנים היתה חנה מורה לציור ולאמנות בבית-הספר שלנו.
בשנת 1963 פנו אל אברהם ממשרד החוץ שייצא לאפריקה כדי להקים שגרירויות ישראליות. לאחר לבטים הם יצאו לאפריקה, תחילה לזמביה ואחר-כך לזנזיבר. חנה שימשה כמזכירה ויד ימינו של אברהם. היתה זו עבורם תקופה מרתקת. כשחזרו מאפריקה, לאחר שנתיים, נכנסה חנה לעבוד במשכן לאמנות בעין-חרוד, הקימה שם את אגף הנוער והדריכה את קבוצות התלמידים. לפני כארבע-עשרה שנים נפטר אברהם. עם פרישתה לגמלאות יכלה חנה להתמסר לאהבתה לציור. עולמה היה מלא ופעיל. בתקופה האחרונה התערערה בריאותה והיא נכנסה לבית הפז, שם זכתה לטיפול מסור ולליווי דואג ואוהב של הצוות ושל ילדיה ונכדיה.
חנה נפטרה בשיבה טובה והיא בת תשעים שנה.
הדפס דף זה