דף הבית > שמות > נחמה (הלינה) אבן נור

נחמה (הלינה) אבן נור

28.9.1916-18.10.2006 כ"ו תשרי תשס"ז
אייזנשטיין שם משפחה קודם
ורשה, פולין היכן נולד(ה)
28.9.1916 תאריך לידה לועזי
א' תשרי תרע"ז תאריך לידה עברי
18.10.2006 כ"ו תשרי תשס"ז תאריך פטירה
בית השיטה היכן נקבר(ה)
חיימקה שם בן/בת הזוג
חקלאות, לימודי הוראה, מורה למלאכה עיסוק עיקרי
הנוער הציוני מפלגה/תנועת נוער
1) מיכאל
2) חנה
3) ענת
שמות הילדים
נחמה נולדה כהלינה אייזנשטיין בראש השנה 1916 בוארשה בבית ציוני ולמדה בבית ספר יהודי דובר פולנית, שלימדו בו גם עברית.
 
בנעוריה הייתה בתנועת "הנוער הציוני" בפולין. עלתה לארץ והתקבלה ללימודי חקלאות בנהלל כשהיא דוברת עברית רהוטה כצברית מלידה.
עם סיום הלימודים יצאה לעבודה במושבים שונים אבל בגלל נכות שנגרמה בילדותה הבינה שלא תוכל לעבוד בחקלאות והחליטה ללמוד הוראה לכיתות יסוד.
נחמה קיבלה הלוואה ללימודי הוראה בסמינר הקיבוצים, שם הכירה חברות מבית השיטה,
אשר הפגישו אותה עם חיימקה, שנהג לבקר את אמו בפתח תקווה והיה מגיע לסמינר לביקור החברות. בין השניים נוצר קשר אך למרות ההזמנה שקיבלה מחיימקה, לא נמשכה אחר חיי הקיבוץ.
ב- 1945 קיבלה נחמה מכתב מאחותה שרלוטה, שריד אחרון ממשפחתה לאחר השואה.
נחמה הבינה שהיא חייבת להקים בית שיהווה בית גם לאחותה. היא הודיעה לחיימקה על החלטתה לבוא לבית השיטה. כאן שמחו כל-כך על כוונתו של הרווק המושבע להתחתן והסכימו לשלם את החוב של נחמה בעבור לימודיה. החתונה השמחה והמרגשת נערכה בפתח-תקווה.
בשנה הראשונה עבדה נחמה במחסן הבגדים ובתיקונים, מאחר ולא נמצאה משרת מורה פנויה.
לאחר מכן עבדה כמורה למלאכה וכמו כן נתבקשה לתת עזרה לימודית לילדים מתקשים, ומשרה זו הלכה וגדלה. לאט לאט התפתחה נחמה בתחום זה, למדה בימי עיון ב"אורנים" וקיבלה שם יעוץ. כך הונח הבסיס לבניית החינוך המיוחד בבית הספר המקומי. בהמשך הקימה נחמה את ספריית המורה – אספה ספרים ורשמה אותם בכרטסת מסודרת.
נחמה המשיכה לבנות ולבסס את החינוך המיוחד בבית השיטה, פיתחה בעצמה שיטות הוראה וקידום בעזרת ציור ומשחק, ובעיקר עם המון אינטואיציה, אהבה והבנה לאישיות הייחודית של כל ילד ורצון להבין את מקור קשייו.
כשלושים שנה עבדה בתחום זה ולאחר מכן עברה לעזור בספריית אמצעי ההמחשה עם הדסה צמרת ז"ל. גם שם עבדה מתוך השקעה ועניין. היא התמידה בעבודה זו כעשר שנים, עד יציאתה לגימלאות.
גם בתקופה זו המשיכה להיות פעילה ובעיקר עסקה בתרגום מפולנית של מכתבי אחותה.
את התרגומים שלחה לבית לוחמי הגיטאות. בנוסף כתבה את הספר "גלגולים", סיפור תלאותיה והישרדותה בשואה של אנה פייגנצוויג, אשר סופר לה בפולנית.
כל השנים סבלה נחמה מנכות קשה ברגלה, מכאבים ומגבלות תנועתיות, ועברה ניתוחים רבים.
כל אלה לא מנעו ממנה להיות עסוקה, פעילה ויצירתית. במשפחה התארחו לאורך השנים ילדי חוץ ותלמידי אולפן, שקיבלו בית חם ונחמה שמרה איתם על קשר.
לפני כשבע שנים עברה לבית הפ"ז, שם טופלה במסירות ואהבה רבה של כל הצוות.
בשנים האחרונות הלך מצבה והתדרדר, הקשר עם הסביבה הלך ודעך. בכ"ו בתשרי נפטרה בגיל 90.
יהי זכרה ברוך.
 
הדפס דף זה