דף הבית > שמות > אלון אילת

אלון אילת

29.12.1952-י' בתשרי תשל"ד 6.10.1973
אברהם שם האב
שושנה שם האם
בית השיטה היכן נולד(ה)
29.12.1952 תאריך לידה לועזי
י"א בטבת תשי"ג תאריך לידה עברי
י' בתשרי תשל"ד 6.10.1973 תאריך פטירה
בית השיטה היכן נקבר(ה)
קצין שריון, מפקד טנק עיסוק עיקרי
אלון, בן שושנה ואברהם, נולד ביום י"א בטבת תשי"ג (29.12.1952), בבית-השיטה. הוריו, חברי "קבוצת חוגים", נמנים עם מייסדי הקיבוץ ובוניו. הוא למד בבית-הספר היסודי ואחר כך בבית-הספר התיכון בבית-השיטה. בתקופת לימודיו התגלה אלון כנער סקרן, שהרבה לחקור ולשאול בדברים שבני גילו קבלו אותם כמובנים מאליהם. לדברי מחנכיו, כל בעיה שדרשה חקירה מעמיקה ופיתרון מקורי הייתה מעוררת את התעניינותו. בכל תחום עסק ברצינות שאפיינה מבוגרים ממנו, כשהוא מבחין בין טפל לעיקר ומחפש תמיד את הצד המהותי והעקרוני. הוא היה ער לתגליות ולחידושים וחיפש זווית ראייה חדשנית ומקורית כדי לבחון את הבעיות שנתקל בהן. תמיד היה מוכן לשתף את ידידיו בידע הרב שרכש בלימודיו. אלון הרבה להשתתף בפעילות החברתית של בני גילו. הוא היה מזכיר חברת הילדים במשק. אחת המחנכות, שאלון למד אצלה, תיארה את תקופת נערותו: "הוא היה טיפוס לוחם. אדם שקנה את עולמו בעבודה קשה, מתונה, מתוכננת. אלון הילד לא ידע 'להתיישר לפי הקו'. לא היה בו שמץ מתכונותיו של 'המסתגר' המצוי, אך אני ידעתי שיהיה אדם יפה, שבכל עבודה שישקיע מעצמו, אם במסגריה או בפלחה, במקצוע טכני או מדעי, תהיה בו הרמוניה, דיוק ושלמות. אלון היה אהוב על כולנו. חביב ברגעי האור והחדווה שלו, כברגעי הזעם והמרד. אלון הותיר רישום עז, שהזמן והשכחה לא יוכלו לו".
אלון גויס לצה"ל בתחילת ינואר 1971 והתנדב לחיל-האוויר. הוא עבר את המבדקים בהצלחה והתקבל לקורס טיס. בשלבים הראשונים והקשים של הקורס ניכר בכוח רצונו העז להצליח להתגבר על חומר הלימודים המורכב. הוא היה המוביל והמעודד את חבריו ברגעים הקשים, שעברו עליהם בעת האימונים. אולם, הוא לא סיים את הקורס ולכן ביקש להצטרף לחיל-השריון. אלון סיים בהצטיינות קורס תותחנות וקורס מפקדי טנקים והוצב בגדוד טנקים בסיני. לאחר שעבר בהצלחה את מבדקי הקצונה, נשלח לקורס קצינים. בבית הספר לקצינים שבר את רגלו. את מחצית הקורס עשה כשרגלו נתונה בגבס. למרות שהרופאים הורו לו לעזוב את הקורס, התעקש להמשיך בו והצליח לסיימו. אלון סיים את קורס קציני-השריון כאחד משלושת הצוערים המצטיינים. הוא ביקש לשרת בגדוד הטנקים בסיני, שבו החל את דרכו בשריון. מבוקשו ניתן לו והוא שב לגדוד כמפקד מחלקת טנקים בגזרה המרכזית של תעלת סואץ - אל החיילים שיחד אתם שירת כמפקד טנק. אלון היה מפקד מחלקה מעולה. הוא הכיר את הטנק על בוריו והקנה לחייליו מהידע הרב שרכש בקורס הקצינים. מחלקתו הייתה מן המצטיינות, הן באימונים והן בפעילות המבצעית. הוא היה ידוע כמפקד המשמש דוגמא אישית לפקודיו, מעולם לא הרים קולו ולא כעס על איש מחייליו.
ביום הכיפורים י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), כשפרצו הקרבות, יצא אלון עם מחלקתו לעבר מעוז "פורקן" שבגזרת איסמעיליה. אותה עת הייתה התקפת המצרים בעיצומה. אחד הטנקים ממחלקתו של אלון נע קדימה לעבר התעלה ונפגע מטיל שנורה לעברו. אלון, שראה את הטנק עולה באש, יצא לחלצו. הטנק שלו עלה על מארב של חיילים מצרים ואלון נהרג באש שירו אלה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ בית-השיטה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.
בני משפחתו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי מורים וחברים על דמותו. בחוברת זו כתב עליו מפקדו: "למען האמת, אלון לא התלהב לעשות דברים, אבל כשהייתי חייב להניע את האנשים, להמריץ אותם, עשיתי זאת באמצעות אלון. הייתה לו מנהיגות טבעית ואנשים נשמעו לו. לא הייתה זו משימה פשוטה, גם לו, להורות כמפקד, לאנשים שחלקם היו חיילים יחד אתו שנה לפני כן, בעיקר כשפירושו של דבר הוא לעשות דברים לא נעימים, ואף בלתי-משמעותיים. אבל אלון, בזכות אישיותו, עמד בכך בכבוד".
הדפס דף זה