דף הבית > שמות > אלון אלון

אלון אלון

15.11.1918-19.1.2014 י"ח שבט תשע"ד
קוזירובסקי שם משפחה קודם
חיים שם האב
שרה שם האם
פלך ווהלין באוקראינה היכן נולד(ה)
1925 שנת עליה
15.11.1918 תאריך לידה לועזי
י"א כסלו תרע"ט תאריך לידה עברי
19.1.2014 י"ח שבט תשע"ד תאריך פטירה
רות שם בן/בת הזוג
1939 הגעה ליישוב
הדרכה, חקלאות, צלם עיסוק עיקרי
מחנות העולים מפלגה/תנועת נוער
1) גדעון
2) גלעד
3) אביטל
4) יאיר
שמות הילדים

עזריה אלון נולד בשנת 1918 בפלך ווהלין שבאוקראינה לאמו שרה קיפניס-קוזירובסקי, מורה ומחנכת,  ולאביו חיים קוזירובסקי, פעיל ציוני.

היה זה בסיום מלחמת העולם הראשונה ותחילת המהפכה האדומה ברוסיה ומלחמת כל-בכל באוקראינה.

בבית  מורגשת השפעה של זרמים חסידיים, מתנגדים, סוציאליסטים וציוניים גם יחד.

האב היה פעיל ציוני והוא נרדף בשל כך על ידי המשטר הקומוניסטי והמשפחה נאלצת לנדוד איתו.

ב-1924 האב נאסר ב"עוון" פעילותו הציונית ונידון לעשר שנות מאסר ונשלח לארץ גזירה.

בפגישתו האחרונה עם אשתו, כבר מאחורי הסורגים, עודד את אשתו לעלות לארץ ישראל ולהתאחד עם בני המשפחה שכבר היו שם.

ב-1925 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה במושב כפר יחזקאל אצל הדודים בנימין וחווה קיפניס.

כאן היה המפגש המעצב של עזריה עם הארץ, עם נופיה, עם ערכי הטבע ואנשי העלייה השנייה.

עזריה זכה ללמוד אצל משה תלמי ואליעזר שמאלי שפתחו לו את הצוהר לעולם הדעת -  לתרבות העברית, למדעים  ולטבע הסובב.

עם סיום ביה"ס העממי קרה לעזריה "נס" - מפקח החינוך של הסוכנות זיהה את יכולותיו המיוחדות וביקש מבית הספר הריאלי בחיפה לקבלו כתלמיד,  ללא שכר לימוד, וזאת משום שלאימו לא היו האמצעים לממן את לימודי בנה בבית הספר היוקרתי.

ייזכר לטובה ד"ר בירם שהסכים לכך, ועזריה נכנס בשערי בית הספר הריאלי העברי בחיפה.

הוא זכה להחזיר לד"ר בירם טובה תחת טובה והיה שנה אחר שנה התלמיד המצטיין בכיתה.

בשנת 1934 זכה חיים, אביו של עזריה, להשתחרר סוף-סוף מן המאסר הממושך ולעלות ארצה. המשפחה התיישבה בחיפה.

בשנים הללו הצטרף עזריה ל"מחנות העולים" והפך כדבריו ממושבניק לקיבוצניק.

עם פרוץ המאורעות נשבע אמונים להגנה והיה לאחד מאנשי "השורה".

כשסיים את לימודיו יצא לשנת הדרכה בתנועה בתל אביב ואחריה לשנת הכשרה חקלאית בקיבוץ נען. העמק משך אותו וכשהיה צריך לבחור קיבוץ להצטרף אליו, הייתה הבחירה הטבעית בית השיטה. [או כמו שנאמר "הבוץ דיבר אל ליבו"].

וכך, מאז כ"ה בתשרי תרצ"ט, אוקטובר 1939, היה עזריה לחבר נאמן בבית השיטה, עד יומו האחרון.

"אני לא ממש מהוותיקים", נהג לומר לנו.

במשק עבד היכן שהיה צריך, בנטיעת "היער", בסלילת הכביש לבית שאן, בעגלונות ובפלחה. פעמיים נקרא על ידי התנועה והמשק לשוב להדרכה במחנות העולים, בסניפים ובמזכירות התנועה.

כאן החל הרומן הארוך עם נופי המדבר, הטיולים הראשונים למדבר יהודה ולנגב הצפוני.

כך גם נקרא עזריה להוביל כסייר את המסעות הראשונים של פלוגות הפלמ"ח לגיבוש ואימונים  הרחק מעינם הפקוחה של הבריטים.

חזרה הביתה,  עבודה  במשתלה ותחילת המאבק על הקמת המדינה.

עזריה משרת כחייל פשוט בחי"ש גלבוע – עובדים, מתאמנים ויוצאים לפעולות בסביבה לפי הצורך. הוא השתתף בקרבות טירת-צבי, משמר-העמק, זרעין ונוריס.

לקראת סיום מלחמת העצמאות מתחילים לחשוב בבית השיטה על עתידם של הבנות והבנים ילידי בית השיטה.

עזריה מקבל את "דין המשק" ויוצא ללימודי ביולוגיה בסמינר הקיבוצים בת"א.

בסיורים הזואולוגיים עם פרופ' היינריך מנדלסון והגן הבוטני של פרופ' יעקב גליל החלו להירקם המחשבות הראשונות על שמירת ערכי הטבע ונוף הארץ.

כאן גם פגש עזריה את אמוץ זהבי,  ויחד  הם רקמו חלומות וחזיונות על עיצוב נוף הארץ ושמירת הטבע.

עם גמר הלימודים הצטרף עזריה לצוות מורי בית הספר המקומי וחינך את הכיתות הראשונות של בית-השיטה, קבוצת "אלון" ו"אורן".

הרומן עם רות לבלב על הספסל ליד הצריף וב-1952 הצטרפו רות ובנה גדעון ונבנתה המשפחה.

ב-1953 המשפחה התרחבה ונולד גלעד. באותה שנה הוקמה באופן רשמי החברה להגנת הטבע, עזריה חזר לצלם והחל לכתוב מאמרים שבועיים על הטבע בעיתון היומי "למרחב"  ובשבועון "בקיבוץ".

המשיך להורות בבית הספר המקומי, השתתף בניהול החברה להגנת הטבע לצידו של אמוץ זהבי, ופרסם את ספרו הראשון "פרחי הר וגיא".  

עם התבססות החברה להגנת הטבע החל המאבק לשמירת פרחי הבר, אחד "הקמפיינים" המוצלחים ביותר שהושקו בישראל עד היום. השילוב של חקיקה, הסברה, חינוך ואכיפה הציל את פרחי הבר ומאפשר לנו ליהנות מהם עד היום.

ב-1958 התרחבה המשפחה עם הולדת אביטל, ושנתיים לאחר מכן נולד לרות ועזריה בנם הצעיר יאיר. 

ב-1959 נענה עזריה לפניית הרדיו והחל לשדר את הפינה המיתולוגית "נוף ארצנו", אותה שידר ברציפות במשך 55 שנים עד יומו האחרון.

1964-1967 למד ביולוגיה באוניברסיטת ת"א וב-1969 התמנה למזכיר החברה להגנת הטבע. עד מהרה נבנו בכל רחבי הארץ בתי ספר שדה והחברה הפכה לגוף המוביל במאבקים סביבתיים ותכנוניים למען האינטרס הציבורי הרחב.

עזריה מתמנה כנציג הראשון של הגופים הירוקים במועצה הארצית לתכנון ובנייה ומשתדל להשפיע כמיטב יכולתו בנושאי תכנון המרחב.

עם סיום הקדנציה כמזכיר החברה עזריה לוקח על עצמו מפעל נוסף, האנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ ישראל. טובי המומחים בתחומים השונים נקראו לדגל וכך הופק אחד ממפעלי המו"לות המרשימים.  עד היום זו האנציקלופדיה  היחידה ששורדת את האינטרנט.

בשנים הללו ממשיכה המשפחה להתרחב עם הולדת הנכדים ורות ועזריה הופכים לסבאים מסורים ואהובים.

אחרי גיל שבעים מתחיל עזריה קריירה חדשה: מרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. עשרים שנה יוביל עזריה פרחי ארכיטקטורה ויחשוף אותם לתהליכי העיצוב של נופי הארץ.

בשנות השמונים והתשעים לחייו ממשיך עזריה להשתתף בהתוויית דרכו של מכון החגים בבית השיטה ובליווי תנועת "מחנות העולים", בהכנת מערכי הדרכה ובליווי טיולים.

 בשנים האחרונות זכה עזריה להערכה והוקרה רבה מכל שדרות הציבור, על פעילותו למען ערכי הטבע, נופי הארץ ועיצוב הסביבה.  תארי ד"ר כבוד, פרסים ואהבה רבה אותה חש בכל מקום היו גמול נאות על שנים רבות של עשייה למען הכלל.

 
הדפס דף זה