דף הבית > שמות > מאיר אודלסקי

מאיר אודלסקי

23.7.1904-ד' טבת תש"ס, 13.12.1999
בעיירה ליד ביאליסטוק שבפולין היכן נולד(ה)
1920 שנת עליה
23.7.1904 תאריך לידה לועזי
ד' טבת תש"ס, 13.12.1999 תאריך פטירה
פולה ליברמן שם בן/בת הזוג
בניין, רפת עיסוק עיקרי
גדוד העבודה מפלגה/תנועת נוער
מאיר  אודלסקי
     בן
הניה וזאב
רעייתו פולה לבית ליברמן
 
מאיר נולד ב- י"א אב תרס"ד,  23.7.1904, בעיירה ליד ביאליסטוק שבפולין  
כילד למד ב"חדר" ובישיבה . כנער היה חבר בתנועת "הרצליה".
בגיל 16 עלה לבדו ארצה והצטרף לקבוצת פועלים שארגנה פיק"א. אחר כך 
הצטרף לפלוגה מ"גדוד-העבודה" שעבדה בבנייה בירושלים.
בביקור ב"משק הפועלות" בראשון לציון, הכיר את פולה ואתה בא למשמר-העמק. 
הם הקימו משפחה ונולדה בתם אראלה.
מאיר עבד בבניין וברפת – בה התמיד כל השנים.
היה ידען גדול במסורת-ישראל ולמד כל חייו.
מאיר נפטר ב- ד' טבת תש"ס,  13.12.1999.
בן  96 היה במותו.
השאיר אחריו את בתו אראלה מס ובני משפחתה.
 
*****  ******  ******
 
מאיר אודלסקי
 
מאיר השתייך לקבוצה-"חלוצים" קראו להם, שהייתה בהם המזיגה המופלאה של אנשי רוח ואנשי אדמה, אנשי רעיון ואנשי הגשמה. אנשים שהחזון הוליכם.
המהפכה האישית שלו הוגשמה בעבודה ברפת. שנים ארוכות ברפת, דורות של רפתנים חינך, בסבלנות רבה השקיע את כולו בלהראות, להסביר, להבין את התנהגות הפרה, נפש הפרה, מידת אנושיותה, אורח חייה, וכל זאת כדי לקבל ממנה יותר חלב, וולדות ובשר. מאיר נתן לנו קודם כל דוגמא אישית, במסירותו, ביום עבודתו שנמשך שעות על שעות, בנכונות לכל קריאה, המלטה קשה, פרות שברחו וצריך לכנסן.
נכון, לא היה לו פנאי לכפתר נכון את החולצה, חנות מכנסיו היתה פתוחה. בפיו גבעול  תירס מהתחמיץ והיה שר. כל הזמן שר. תוך כדי העבודה, קרא, למד, כתב, ולימד. הכי חשוב היה לו שהצעירים ייכנסו נכון לעבודה. 
תמיד עודד, דחף, ועזר. תמיד שאף להישגים נוספים. אף פעם לא ראה בצעירים, שבאו והתחלפו לידו מתחרים על ידע, או על מקומם בענף. תמיד פינה מקום, תמיד זיכה את המרכז באהדה, גיבוי ותמיכה. ממנו למדתי את המשפט "אין אדם מתקנא בבנו או בתלמידו".
אבל למאיר היה גם פן של תלמיד, יהודי חכם הרוכן על ספריו, אז, היה לרב מאיר עולם רוחני יהודי עשיר. התרפק על לימודי תורה וגמרא. כאן היו שורשיו. אני זוכר, כשמלאו למאיר שישים, באתי אליו ושאלתיו איזו מתנה היית רוצה מהענף,  חשבתי שיבקש משהו מסוג הפריטים המקלים על החיים בבית, שלא היו נפוצים כל כך, קומקום חשמלי חדש או טוסטר, והוא ענה לי "אני  מבקש "ששה סדרי משנה".
הרבה צחקנו והתבדחנו על חשבונו, כי מאיר היה איש שבאמת אפשר היה לצחוק עליו, החל מצורת הליכתו המהירה ועד האופן יוצא הדופן בטיפולו בפולה, מאד יוצא דופן, ובביטוי שנתן לדאגתו. אז לא היה קיים המונח זוגיות, לא דיברו בקול רם על חיים ביחד. היום, עם השנים שחלפו עלינו, אנחנו יודעים ומבינים, שמאיר ידע וטרח לבנות "קן משפחתי". זה היה חריג וזה הביא אותנו לגחך, איך הוא רץ כמה פעמים ביום עם אוכל הביתה, אוסף מכל  מסיבה "משהו" הביתה, כמו ציפור הבונה את קנה.
אראלה היתה מקור לגאווה ונחת. באמת בת טובה שידעה לקבל, וכשהיה צריך ידעה להחזיר ולתת, הו, כמה לתת. הנכדים והנינים הוסיפו לשמחתו בחזקה כפולה ומכופלת. היו לו הרבה שנים להתברך בכולם.
בשנים האחרונות לא נפגשתי אתו, לא יכולתי לראות איך איש פעלתן כמוהו, הולך ומסתגר בתוך עצמו ואפילו שרציתי מאוד לראות את ציוריו, עליהם היה מתי מספר לי, הייתי מסתפק בשאלות קצרות לאראלה וניסים: מה נשמע, מה קורה ?
נסגר מעגל של 96 שנים. מאיר, אל תרוץ, אין למה, אנחנו נזכור אותך כי זכינו להיות במחיצתך. היה שלום איש גדול, חבר שותף, מורי ורבי.
תנחומינו לכם אראלה וניסים ולכל המשפחה.
הספד- עמרם גורדון
 
 
לקריאה נוספת לחצ/י כאן
 
הדפס דף זה