דף הבית > שמות > אברהם אמרנט

אברהם אמרנט

03.02.1908-ט"ו אב תשמ"ט - 16.8.1989
בן ציון שם האב
שרה שם האם
פולין היכן נולד(ה)
1930 שנת עליה
03.02.1908 תאריך לידה לועזי
א' באדר א' תרס"ח תאריך לידה עברי
ט"ו אב תשמ"ט - 16.8.1989 תאריך פטירה
מזרע היכן נקבר(ה)
חנה (נושקה) שם בן/בת הזוג
אמנות, עיסוק עיקרי

טושק נולד ב-1908 בטרנופול שבפולין. בגיל שנה וחצי, התייתם מאביו וגדל עם אמו ושני אחיו הבוגרים. היה ילד מבריק ומוכשר בכל תחומי לימודיו, בציור כמו גם במתמטיקה, בלשון ובכושר הבעתו. לפרנסתו, עזר ע"י מתן שיעורים לתלמידים מתקשים.

בגיל 12, הצטרף לתנועת-הנוער "השומר הצעיר" והיה בין מקימי הקן בטרנופול אשר בגליציה. היה לראש-הקן ואחר-כך לרכז-התנועה בכל מחוז לבוב, וחבר ההנהגה הראשית של התנועה בפולין.

עם התבגרותו, הצטרף ל"הכשרת נדבורנה" עימה עלה ארצה ב-1930, אל מחנה-הקיבוצים שבנס-ציונה וב-1931 הגיע טושק, יחד עם נושקה למזרע.

תרומתו האיכותית והייחודית של טושק למזרע – ביתו, לתנועה הקיבוצית ולחיי-התרבות באזור יזרעאל, היא מעל ומעבר לניתן לתאר ולסכם במסגרת זו.

במשך שנים, נשא ועיצב את חיי-התרבות במזרע: חיבר מחזות וביים אותם, יצר את התפאורות לכל ההצגות שבוצעו ע"י החוג הדרמטי של מזרע ששמו יצא לתהילה בישראל הקטנה, בניצוחו של ידידו וחבר מזרע, חנוך פז. תיאטרון-בובות וצלליות, עשרות קישוטי-חג עצומי מימדים לחגי-ישראל ואירועים אחרים, אשר קישטו ופיארו את בית-הקיבוץ.

טושק היה בין מייסדי ארגון-הציירים והפסלים ב"קיבוץ הארצי", עוד בשלהי שנות ה-30 והמעצב הגרפי של "הגדת פסח הקיבוצים" הראשונה. בכל טכס, חגיגה ואירוע תרבותי, נתן ביטוי לסגנונו הפיוטי המיוחד.

בראשית שנות-השישים, התחיל את עבודתו כאחראי על הפעילות התרבותית של "המועצה האזורית יזרעאל". בתפקיד זה הפעיל אמפיתיאטרון אזורי שבו זכו תושבי-העמק ליהנות במשך שנים, ממיטב הרפרטואר של התיאטרונים הישראליים.

אין ספק שפסגת יצירתו, הייתה הקמתה וניהולה של המכללה האזורית "אהל שרה", שמבית-ספר צנוע למבוגרים צמחה והייתה למכללה אזורית אקדמית. טושק ניהל את המכללה עד לפרישתו בגיל למעלה מ-70 שנה.

בעשור האחרון לחייו, גילה טושק תחומים נוספים ביצירתו. הוא השקיע עצמו בפיסול בחימר, ממנו יצר גלריה מופלאה של דמויות שונות מהעבר וההווה. הוא הרבה לרשום רישומי עט זעירים לאין סוף, ואת מחשבותיו, זכרונותיו וסיכום חייו, העלה על הכתב באופן בהיר ומרשים.

במשך כל חייו, האמין טושק בייחודו ושליחותו של הקיבוץ ובתרומתו המיוחדת לחברה האנושית. בחייו עתירי-היצירה, האמנותית והמעשה התרבותי מצא טושק את מקומו כאמן וכאדם בעל תרומה מיוחדת ובלתי נשכחת.

יהי זכרו ברוך.

הדפס דף זה