דף הבית > שמות > חיים לייב חרמוני

חיים לייב חרמוני

10/11/1895-16.12.1955
מוניץ שם משפחה קודם
יעקב שם האב
מינה שם האם
יאנובה, ליטא היכן נולד(ה)
1920 שנת עליה
10/11/1895 תאריך לידה לועזי
16.12.1955 תאריך פטירה
בשריד היכן נקבר(ה)
רבקה לבית קצ'רגינסקי שם בן/בת הזוג
1926 הגעה ליישוב
1926 - 1955 חי(ה) ביישוב בשנים
1) עמינדב (נדב)
2) מינה
3) יאיר
שמות הילדים

חיים חרמוני (חיים א'), זקן החבורה של מייסדי שריד אשר חרש כאן תלם ראשון והקים כאן צריף ראשון והיכה באדמה שורשים שסערה ורוח לא תזיזם. מי מוותיקי שריד לא למד אצלו לרתום זוג בהמות, לחרוש בסוק וביסוק, לדוש במורג, לערם חציר ולהעמיס עגלה? מי לא למד ממנו - הקשיש והמנוסה שבחבורה - את יסוד ההתמדה בעבודה - הוא הפלח והירקן והנוטע.

 

חיים השתייך לקבוצת "אחוה" שהתגבשה בליטא בשלהי מלחמת העולם הראשונה, כשאותות החורבן עדיין לא נמחו אך מעבר לגבולות הסגורים החלו להסתנן ידיעות על רוח האמנציפציה המפעמת ביהדות רוסיה ועל תנועת החלוץ. באוירה זו קשרו חברי "אחוה" את גורלם עם הרעיון הציוני וביקשו להבקיע נתיב לעליה ארצה. חיים היה המבוגר שבחבורה, בן 25, עם ניסיון חיים לאחר שירות בצבא ובמיליציה. מהרגע הראשון בקבוצת "אחוה" דרכו היתה מגובשת. אם עבור חברי הקבוצה האחרים חקלאות היתה משאת נפש, עבורו היתה זו דרך חיים ברורה. 

עם עלייתם ארצה הצטרפו חברי "אחוה" ל"גדוד העבודה" ועברו בתחנות שונות - הר-פוריה, כפר-גלעדי, מגדל, אילת-השחר, יבניאל - עד שעלו להתיישבות ארעית בגניגר ואחר כך לנקודת הקבע בכניפס - היא שריד.  

 

מקורותיו של חיים נבעו מן ה'חדר' והישיבה ומכאן זיקתו לאוצרות תרבות ומסורת יהודית. היה להוט לקריאה ובקיא בספרות החדשה והעתיקה. גדוש ידיעות וחכמת חיים. לא היתה מילה עברית שלא ידע את שורשה ופירושה. לא פעם היה משמיע אימרות מפרקי אבות או מימרות מהתלמוד. לפעמים היה מזמזם בשקט זמר חסידי.

 

את מרבית שנותיו עשה חיים ב"חלקת הגן" בין עצי הפרי ושיחי הגפן מגדל פרי וירק מגשמי שמיים. השקפת עולמו היתה כשל אותו נוטע שנשאל על ידי הלך: זה לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: כשם שנטעו אבותי לי - כך אטע אני לבני.

הדפס דף זה