דף הבית > שמות > דוד רויניק

דוד רויניק

1919 שנת עליה
1) שרה
2) תקווה
3) בתיה
4) יהודה
שמות הילדים

על משפחת רויניק במושב מרחביה

 

בתום מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919 דוד רויניק עלה ארצה, כדי להכין את כל הדרוש להעלאת יתר בני המשפחה שכללה שתי סבתות חולות, את אשתו זלדה וארבעת הילדים, כל יתר המשפחה עלתה ארצה בשנת 1922. שכללו את הבנות תקוה (אמה של דליה מחוגלה), שרה בן-חיים (אמו של יגאל מכפר-יהושע), בתיה (גולדברג) גל (אמה של רחלה מכפר-ויתקין) והבן יהודה רויניק שהיה אז בן 16.

החיים במרחביה של משפחת רויניק.

בשנת 1923 גרו בתל-אביב וכבר היו מאורגנים עם רפת וכמה פרות, היו חולבים ומוכרים את החלב בעיר. בינתיים לא חדלו מלחפש תכניות התיישבות. הקבוצה גדלה והיוותה ציבור גדול של כ- 30 משפחות. הציעו להם מקומות שונים ומבין כל המקומות החליטו על מרחביה.  שם ישבו כבר קצת מאנשי הקואופרציה ממרחביה.

למרחביה הגיעה המשפחה המורחבת שהיתה מורכבת מזוג הורים דוד וזלדה, האמהות של שניהם- סבתא רוזנטל וסבתא רויניק ו-4 ילדים: הבנות שרה, תקוה בתיה והבן יהודה רויניק.

המשפחה גרה בצריף עם סדקים דרכם הגשם טיפטף והרוח חדרה.

את הפרות הביאו איתם מתל-אביב ודוד החל מיד בחליבה ובעבודה החקלאית. יהודה הצעיר עזר לו בשדה. החיים היו קשים: לא הכינו אוכל לבעה'ח, ישר כשבאו ירד גשם. במרחביה לא היתה מחלבה אז הובילו את החלב בכדים ברכבת העמק ל"המשביר" בחיפה. תנובה עוד לא היתה קיימת. שתי הסבתות היו חולות ושכבו במיטה. לא היו מי שתיה, צריך היה להביא אותם מקבוץ מרחביה הסמוך. המצב החקלאי היה קשה, השדות היו יבשים, היתה מכת עכברים, היבול המועט נאכל והושמד. היו שנתיים רצופות כאלה ואנשים החלו עוזבים לאט לאט.

גם משפחת רויניק עזבה בסופו של דבר בשנת 1930, כלומר, חיו במרחביה 7 שנים, בין השנים 1923-1930.

מבין 4 הילדים:

שרה הבכורה התחתנה עם ישראל בן-חיים והיתה ממייסדי כפר-יהושע.

תקווההיתה בין מייסדי כפר חגלה בעמק חפר.

בתיהנישאה לליפא גולגברג והיו למייסדי כפר-ויתקין.

יהודההצטרף אח'כ לגרעין אפרים והיה ממייסדי מושב בית-שערים.

האב דוד רויניק הצטרף לבתו הבכורה בכפר-יהושע ולימים עבד בדואר הכפר.

 

רשמה:

אסתר רויניק

ארכיונאית המועצה האזורית עמק יזרעאל

 

הדפס דף זה