דף הבית > שמות > צבי גולומביק

צבי גולומביק

6.4.1900-14.10.1966
אהרון שם האב
יוכבד שם האם
קובנה, ליטא היכן נולד(ה)
1920 שנת עליה
6.4.1900 תאריך לידה לועזי
ג' בניסן תר"ס תאריך לידה עברי
14.10.1966 תאריך פטירה
בשריד היכן נקבר(ה)
יהודית רוזנגרטן שם בן/בת הזוג
1927 הגעה ליישוב
1927 - 1966 חי(ה) ביישוב בשנים
1) אמנון (בן יהודית)
2) שאול
3) נאוה
שמות הילדים

צבי בא אלינו מליטא. היה מראשוני הראשונים, מחברי קבוצת "אחוה" - הרובד הראשון עליו צמח קיבוצנו. בשלהי מלחמת העולם הראשונה השתייך לחבורה של צעירים שזה עכשיו עזבו את ספסל הלימודים, מושפעים מהדי המהפכה הגדולה היו מוכנים למהפכה בחייהם - נכונים להקרבה עצמית קשרו קשר גורלי עם הרעיון הציוני.

הידיעות שהגיעו מרוסיה על ארגון "החלוץ" על ידי טרומפלדור וכי אלה מתכוננים לנסוע לארץ ישראל הובילו את צבי ואת חבריו לארגן את קבוצת "החלוץ" הראשונה בליטא - קבוצת "אחוה". במשך הקיץ אירגנה "אחוה" קבוצות הכשרה חקלאית לקראת העלייה לארץ ישראל.

 

הבחירה בשם "אחוה" היתה ציון לדרך לחייהם המשותפים. צבי היה החברותי שבין כולנו; ידע לקשור יחסים ולטפח הבנה הדדית. ידע להשפיע ולהיות מושפע. ידע לשמור על עקרונותיו ללא ויתור. כבר מימיה הראשונים של הקבוצה רצה להקדיש את מרצו וכשרונותיו לטובת הציבור.

מאז עלייתם לארץ ועד להתישבות עבדו ה"אחוואים" בבניין ובעבודות ציבוריות. במשך כל הזמן הזה התנהל ויכוח בין מצדדי "גדוד העבודה" לבין מתנגדיו ששאפו לחיים בקבוצה אינטימית וסגורה. צבי לחם על הקשר לחברה הגדולה ונגד מגמת ההתבודדות. כשהוחלט לעזוב את הגדוד חיפשו חברי "אחוה" מקום להתיישבות. תחילה עלו לגניגר ואחר כך לכניפס - היא שריד. בעקבות עזיבות שפקדו את הקבוצה עם עלייתם להתיישבות קבע היו זקוקים להשלמה. צבי היה בין יוזמי האיחוד של קבוצת "אחוה" וקבוצת "ביברכה".

באותם ימי בראשית היה צבי בר-סמכא במשק החקלאי על ענפיו השונים. שימש בא-כוח הקיבוץ במו"מ עם המוסדות. היה גזבר, מנהל חשבונות, מזכיר, סדרן עבודה, מוכתר. עבד במכוורת ובלול. היה בין המצדדים בהצטרפותה של שריד לקיבוץ הארצי והיה חבר תנועה פעיל שעשה רבות לביניין הקיבוץ בנוסח השומר הצעיר.

 

שנים רבות עסק בפעילות ציבורית. נבחר למועצת "תנובה" בתקופה הראשונה לקיומה וזמן קצר אחר כך להנהלת ענף החלב. עד אחרון ימיו פעל לביסוסו של ענף זה. צבי היה שותף למרבית צעדיה של "תנובה" בדרך להפיכתה לגוף מרכזי של תנועת העבודה בשיווק התוצרת החקלאית. והוא - איש קיבוץ ואיש מפ"ם - זכה לאמונם של כולם, חברי מושבים וקיבוצים כאחד. על אף התמסרותו לאירגונה וביניינה של "תנובה" והיותו מרוחק מהבית ידע לשמור על זיקתו וקשריו עם הקיבוץ. לא נעדר משיחות הקיבוץ והשתתף בברורים משקיים וחברתיים כשדעתו הנבונה והשקולה נשמעת בהקשבה ויש לה הד ומשקל.  

 

שבועות ספורים לפני פטירתו, בחגיגת יובל הארבעים לשריד,  זכה צבי לעמוד בפני קהל האלפים ולסכם ארבעים שנה. נאומו היה כולו רצוף שירה והלל לחבריו וליצירה החלוצית הגדולה שיצרו: "אף בדימיון העשיר ביותר לא חלמנו שנגיע לתמורות כאלה על גבעה זו". רשאי היה בגאוה לסכם כי אכן המציאות יפה מכל מה שחלמנו עליה, אך מהי המציאות בלעדי החולמים ולוחמים עליה?

היתה זו שירת הברבור שלו.

הדפס דף זה