דף הבית > שמות > גורה שליסר

גורה שליסר

1.7.1903-25.7.1961
מוריץ שם האב
שרלוטה שם האם
פראג, צ'כוסלובקיה היכן נולד(ה)
מרץ 1925 שנת עליה
1.7.1903 תאריך לידה לועזי
ו' בתמוז, תרס"ג תאריך לידה עברי
25.7.1961 תאריך פטירה
בשריד היכן נקבר(ה)
פרידל שם בן/בת הזוג
1927 הגעה ליישוב
1927 - 1961 חי(ה) ביישוב בשנים
1) חוה
2) תמנע
3) חנן
שמות הילדים

הוא היה האיש הגבוה, בעל קלסתר הפנים המרשים, עם העיניים הפקחיות והעמוקות שידע תמיד לקבל פני כל אדם בחביבות ואדיבות. הוא היה האיש הפעיל, בעל קשרים ענפים, שבקסם אישיותו השפיע על רבים למען הציונות והביא רבים לארץ ישראל.

 

בשנים שבין שתי מלחמות העולם היה גורה אחד הכוחות הבולטים בציונות הצ'כוסלובקית. ממארגניה ובוניה של תנועת "תכלת לבן", ממיסדי קבוצת "ביברכה" וממעצבי דמותו של "החלוץ". כל הציונים הפעילים בצ'כוסלובקיה הכירו אותו והוקירו את מרצו הבלתי נלאה.

 

בתום מלחמת העולם הראשונה כשהמונרכיה האוסטרו-הונגרית התנפצה לרסיסים החלה נושבת בקרב חלק מהנוער היהודי רוח של עידוד ותקוה להגשמת הציונות. בתוך הקלחת של יצירת כלים אידיאולוגיים ואירגוניים לקח גורה הנער חלק בכל כינוס ופגישה. מתרוצץ ממקום למקום - ידו היתה בכול. 

יחד עם חבריו לקבוצת "ביברכה" חלם על חברה חדשה שיבנו במו-ידיהם בארץ האבות, על שיתוף ושיוויון וחיי צוותא בקומונה חקלאית, בקיבוץ.

 

עוד לפני עלייתו נמנה עם מייסדי פלוגת ההכשרה הראשונה בצ'כוסלובקיה ו  רב חלקו בארגון קבוצת המייסדים יוצאי צ'כיה שעלו והקימו את שריד. רב חלקו בבניין שריד בשנותיה הראשונות, בהשגת מכסת הקרקעות, בנטיעת "יער מסריק", ברכישת הטרקטור הראשון.

שנים רבות היה גורה שגריר לשליחויות מיוחדות, לאומיות ותנועתיות. היה שותף באירגון הקונגרסים הציוניים. נבחר להיות מזכיר המוסד החינוכי הבינקיבוצי הראשון במשמר העמק ופעל למען ביסוסו.  בשלהי שנות השלושים שימש מזכיר ראשי של התאחדות עולי צ'כוסלובקיה מטעם הסוכנות היהודית וקרן היסוד.  

ב- 1943 כיהן כמנהל תערוכת קרן היסוד "לנשק ולמשק".   ב- 1947 עשה בשליחות בצ'כוסלובקיה - ערך מגבית לבנית מוסד חינוכי בכפר-מסריק ומגבית לרכישת נשק בשביל ה"הגנה". 

 

בקיץ 1943 נפטרה בתו חוה'לה והיא רק בת 13. במחלתה רבת השנים עמדו לימינה הוריה. בחרדה ודאגה הם ליוו אותה. מה לא עשו כדי למצוא לה מרפא: הפליגו למרחקים, תרו מארץ לארץ, מרופא לרופא.

 

גורה היה אחד הנאמנים, ממניחי היסודות, השמח להישגי המפעל הקולקטיבי ודואב על כשלונותיו. בקיבוץ הוא מילא תפקידים ציבוריים לרוב, בועדת-חינוך ובועדת בניין. "יום הילד" הראשון בשריד היה כולו פרי יוזמתו ויצאו לו מוניטין מחוץ לגבולות הקיבוץ. כששריד חגגה מחצית יובל היה גורה בועדת היובל וריכז את ההצגה "אחי גיבורי התהילה" ששמה יצא למרחוק. 

 

... החיים חרשו בו קמטים עמוקים. נעשה יושב אוהל חדל לצאת לשליחויות. בבקרים עבד במחסן התבואות ליד מכונת-המיון שאותה הביא מצ'כיה באחת משליחויותיו והיתה אז היחידה בכול העמק כולו.

ממקומו הקבוע באספה עדיין השתתף והזדהה בכל רמ"ח אבריו בחיי הקיבוץ: בחינוך, בחברה, בחג, בהצגה.

 

מתוך דברים שכתב לזכרו מרדכי אמיתי:

"זה היה באותם הימים שלא ישובו עוד, כשגורה הופיע ערב אחד על הבמה, בגלמו את תפקידו של 'האביר בן דמות היגון' של אחד דון-קישוט שניקלע לקיבוץ, וכאן הוא מסכם לעצמו כי "למען לחיות בקיבוץ די להיות סנשו פנשה, אבל כדי לבנות אותו צריך להיות דון קישוט."

 

הדפס דף זה