דף הבית > שמות > יוסף (יוסל) ולנר

יוסף (יוסל) ולנר

3.4.1900-27.12.1953
דוד שם האב
פאני שם האם
מורבסקה-אוסטרבה, צ'כוסלובקיה היכן נולד(ה)
1920 שנת עליה
3.4.1900 תאריך לידה לועזי
ד' בניסן, תר"ס תאריך לידה עברי
27.12.1953 תאריך פטירה
בשריד היכן נקבר(ה)
טובה שם בן/בת הזוג
1927 הגעה ליישוב
1927 - 1953 חי(ה) ביישוב בשנים
1) ערה (בת מרגיט)
2) רפאל (רפי)
3) זיוה
4) אורה
שמות הילדים

יוסל נולד בעיר התעשייה והמכרות מורבסקה-אוסטרבה שבצ'כוסלובקיה למשפחה עובדת. כבר כנער צעיר, והוא חבר בתנועת הנוער "תכלת לבן", כשהיתה עוד תנועת נוער חופשית טרם היותה תנועה חלוצית, גמר אומר להיות חלוץ ולעלות לארץ ישראל. פעולתו העיקרית היתה לצרף את הנוער היהודי העובד לשורות התנועה שעד אז היתה בעיקרה תנועה של סטודנטים. בשלהי מלחמת העולם הראשונה גויס יוסל לצבא האוסטרי. בסיומה יצא להכשרה חקלאית בגרמניה.

ב- 1920, בשעה שרוב חבריו נשארו בורגנים והלכו ללמוד באוניברסיטאות, היה הוא בין מתי המעט שעלו ארצה. 

 

בבואו ארצה, בודד לפני המחנה, ניטלטל במשך שלוש שנים כפועל שכיר במושבות הברון בשומרון. היו אלה שנים של עבודה קשה ומפרכת, שנים של בדידות ותלאות.

בראשית 1924, עם בואם של ראשוני קבוצת "ביברכה" למושבת הפרדסים עין-גנים שליד פתח-תקוה, שם הקימה הקבוצה אוהליה במחנה ארעי, הצטרף אליהם יוסל ותפס מקום מרכזי - היה הפועל הארצישראלי המנוסה, הותיק שבחבורה.

 

בקיץ 1924, בימים שבהם ניטשה מלחמה רעיונית על דרך ההגשמה ושליחים מעמודי התווך של גדוד-העבודה באו לעשות נפשות בקרב בני הנוער,  נסע הוא לצ'כוסלובקיה וניפגש עם הנוער של "תכלת לבן". על מפגשו של יוסל עם בני הנוער ניתן ללמוד מתוך תיאורו של מנחם צנטנר חבר קבוצת "ביברכה" ולימים ממייסדי קיבוץ שריד: "רק התחיל לדבר וכולם עושים אוזניהם כאפרכסת. סיפר על כל אחד ואחד מחברי הקבוצה, על התלבטויות הפרט והכלל, מנתח את המצב בקבוצה לאור נתונים שונים, חושף קשיים ומראה על סיכויים ליציאה מהסבך. ראינו בעיני רוחנו את המציאות הקרובה כל כך ללבנו והרחוקה כל כך לתפישתנו. ודוקא הרצאת דבריו הישרים, ללא פאתוס, תרמה לליכוד הקבוצה יותר מכל."

 

אך מצוקת הקיום בעין גנים היתה גדולה. בראשית 1926, בחפשם אחר מקורות פרנסה הגיעו חברי "ביברכה" לחיפה, הקימו מחנה בקצה המושבה הגרמנית, בתוך חורשת זיתים ועבדו בעבודות מזדמנות כמו בניין וייבוש ביצות. באותם ימים שבהם חוסר-עבודה, סיוע כספי, מבוכה רעיונית וכפועל יוצא ירידה לחו"ל הם חזיון נפרץ יוסל אינו בין נכאי הרוח והמפקפקים. איש שמח בחלקו היה ואופטימיסט וכשנולד הבן הראשון בקבוצה לקח על עצמו לארגן את הנשף. צריף חדר האוכל נצבע אדום לכבוד המאורע ויוסל מסדר הכל: כותב את הטקסט, מכין את התפאורה, הוא המזמר והמציג הראשי, הבמאי והלחשן.  

 

כשמופיעה ההצעה הגואלת ללכת לשריד ולהשלים את קבוצת "אחוה" תחילה יוסל מתנגד בנמקו "טרם עמדנו במבחנים קשים" אך כשנופלת ההכרעה נקשר בלב ונפש לשריד.

 

יוסל היה פלח, מראשוני החורשים והזורעים בשדות שריד. זרע בתנופת-יד וחרש בבהמות עם "סוק" ו"ביסוק". הוא צעד בראש הקוצרים בחרמש והדריך במלאכה זו חברים בלתי מנוסים מקרוב באו. היה מומחה גדול לעירום חציר בקלשונים וניצח על מלאכת הבנייה הארכיטקטונית של ערימות החציר למען יעמדו איתן בפני ממטרים ורוח. לאחר מכן עבד בבניין בכיסוי גגות רעפים, צבעות וטיוח. כשבריאותו התרופפה חיפש ומצא לעצמו ענפי עבודה אחרים - עבד בסנדלריה וגם היה דוור המטפל בדואר היוצא והנכנס. עם הקמת סוכנות הדואר בשריד נתמנה למנהל הדואר והיה לפקיד ממשלתי רשמי. היה עובר בשבילי החצר בהילוכו המהיר, הנחפז מהסנדלריה אל צריף המזכירות שם עשה כמנהל הדואר ונושא המכתבים.

 

נאמן ומסור לקיבוץ בלב ונפש. אדם עליז ואופטימי, שופע הומור. "סיפורי יוסל" - אותם סיפורים מרתקים מלאי חיוך וטעם טוב על ילדותו, על תקופת שירותו את הקיסר פרנץ-יוזף במלחמה העולמית ועד לימי שריד נבעו כמעין שופע.

היה גם אספן בולים נלהב ועסק בחקר הבולאות. במשך תשע שנים ערך את "פינת הבול" ב"משמר לילדים" שבו רשימות וסקירות על המתרחש והמתחדש בעולם הבולים והבולאות. תמיד חתם: י. ו. או יוסף ו. ואיש לא ידע מיהו כי הי  צנוע ונחבא אל הכלים.  

 

 

 כשנולד הבן הראשון בקבוצה נתגלגלה לידיו זכות ראשונים; עריכת הנשף הראשון בקבוצה. חדר האוכל נצבע אדום לכבוד המאורע ויוסל מסדר הכל: כותב את הטקסט, מכין את התפאורה, הוא המזמר והמציג הראשי, הבמאי והלחשן. והפיזמונים, שנכתבו בגרמנית, ביטאו את מאוויי הקבוצה בנימה חיובית ומלאה באופטימיות. 

 

 

הדפס דף זה